שאלות ותשובות

הכרטיסיות מורכבות מכרטיסייה עם תמונה ושם (ביקורת עצמית), כרטיסייה רק עם תמונה וכרטיסייה רק עם מילה.

לאחר שהבנו את דרך העבודה עם ״ שיעור שלושת השלבים –  THE THREE PERIOD LESSON  בפוסט הקודם, נראה איך מיישמים אותו כעת בתרגול עם הכרטיסיות.

תרגול זה מתאים לילדים מגילאי שנה וחצי עד4.5-

בפעם הראשונה שאתם מציגים את התרגיל- שלב ההנחיה- (כדאי לעשות את ההנחיה בהדגמה הראשונה בלבד) השתמשו בשפה פשוטה ואמרו בבירור את המילה המתארת את התמונה בכרטיס: ״זו כבשה״, ״זו פרה״ וכך הלאה.

בחרו 3 כרטיסים שתרצו להתחיל לעבוד איתם, 

התחילו עם כרטיסי הביקורת העצמית (כרטיס שבו מופיעה התמונה והמילה ביחד- דרכו הילד יכול לזהות התאמה במהלך העבודה ולתקן את עצמו).

1.הניחו את הכרטיס הראשון ואמרו את שמו, לאחר מכן המשיכו להניח בטור מתחתיו את שאר הכרטיסים ולנקוב בשמם בצורה פשוטה וברורה.

2.כשסיימתם להניח את כל כרטיסי הביקורת העצמית קרבו את כרטיסי התמונה, עכשיו ילדכם יכול להתחיל להתאים אותם, הדגימו לו לפני איך אתם לוקחים כרטיס תמונה אחד ועוברים איתו ליד כל כרטיס ביקורת עצמית כדי למצוא התאמה.

הגישו לו כרטיס תמונה ביד ואמרו לו- ״אתה יכול להראות לי איפה הכבשה?״ ״אתה יכול להראות לי איפה הפרה?״ הילד יניח את כרטיסיית התמונה משמאל לכרטיסיית הביקורת העצמית (תמונה ומילה).

• בחלק זה לילדים הצעירים מומלץ להניח את כרטיסיות התמונה ולאמר את שמם בצורה פשוטה וברורה.
• בתרגול חוזר לאחר שהושגה הבנה של המילים הילדים הצעירים יותר יכולים להתאים לכרטיסיות אובייקטים/מיניאטורות תואמות.

3.קרבו את כרטיסי המילים. לילדים שלא קוראים ניתן לקחת כרטיס מילה ולהגיד – ״כאן כתוב כדור הארץ, אתה יכול להראות לי את התמונה שבה מופיע כדור הארץ?״, או שאתם יכולים להשוות את כרטיסי המילה שבידכם למילה בקלף הביקורת העצמית.

(**בחלק זה בהדגמה לילדים הצעירים יותר הניחו את כרטיסיית המילה מתחת לכרטיסיית התמונה ואמרו את שמם בזה אחר זה.)

————-

תרגול אות פותחת-

ניתן לבחור בין 3-4 אותיות שהילד מכיר, לחפש מיניאטורות בבית  (פליימוביל/ צבעים/ לגו..) שמתאימים לאות הפותחת- למשל ת- תינוק, ל- לב.. וכן הלאה.

על מגש מניחים סלסלה אחת עם מיניאטורות וסלסלה שנייה עם אותיות תואמות.

על המגש עצמו מכינים דוגמא מוכנה.

כשהילד ניגש למגש מעצמו אתן מבינות שהתרגיל נכון לו, משך אותו והזמין אותו לעבודה ומחקר.

אותו התרגיל ניתן להמיר לאותיות סוגרות.

ד״ר מריה מונטסורי מתארת בספרה ״המוח הסופג״ תקופת רגישות לשפה – ״פיצוץ שפתי״ – הילד מראה אהבה גדולה לשיוך שמות עצם לאובייקטים בסביבה, בעיקר שמות עצם מורכבים, לילד יש ״רעב״ אמיתי למילים.

לעיתים בגילאים קטנים אלו הילד עדיין לא בשל מוטורית או התפתחותית לתרגל בכרטיסיות באופן הסטנדרטי.

כמו שמילים מעניינות אותו כך גם בחינה של מרקמים, הכנסה של עצמים בסביבה לפה ובעצם חקר חושי אקטיבי.

אז מה ניתן לעשות?

איך ננגיש את הכרטיסיות לגלאים קטנים כדי שבכל זאת יוכלו להינות מהתכנים המוצעים?

מסגרות לתמונה הן אופציה נהדרת להצגת הכרטיסיות.

מסגרות 10/15 עם חזית פלסטיק שניתן לרכוש בחנויות סטוק או באיקאה.

הן מבודדות את עיניין החקר החושי ומאפשרות נגישות לתוכן המוג.

אני מציעה להציג 3-4 כרטיסיות בכל פעם, להשאירן תלויות באופן זה למשך תקופה, באופן המאפשר לילד להתבונן בהם בגובה שלו, אם זה על מדף או תלייה על הקיר.

ניתן להציג כחלק מפינת נושא שסידרתן בבית, כמו לדוגמא במטבח ניתן לתלות – כרטיסיות כלי מטבח/ פירות וירקות.. ליד החלון כרטיסיות פרחים/ ציפורים.. וכו׳.. המוח שלנו זוכר הכי טוב בתבניות ובהקשרים.

בכל פעם שהילד מצביע על תמונה, אנחנו משיימים לו אותה (אומרים את השם הכתוב שם).

כשאתם בוחרים להחליף או להוסיף כרטיסיות לאחר זמן מה, דאגו להשאיר 2 כרטיסיות מהסבב הקודם.

זכרו כי לסביבה השפעה משמעותית על הילד והתאימו אותה לקצב ההתפתחות שלו.

תאפשרו גישה נוחה לידע חדש גם בגילאים קטנים ותהנו מכל גילויי קטן ביחד איתם.

אנחנו המבוגרים בוחרים כיצד ללמוד נושאים שמעניינים אותנו-

נכנסים לאינטרנט/פותחים ספר/שואלים חברים.

אצל הילד הלמידה נעשית בדרך לא מודעת.

הילד סופג ידע באופן חוויתי מהסביבה בה הוא חיי והידע הזה הופך להיות חלק ממנו.

במונטסורי הסביבה מורכבת מסביבה פיזית ומסביבה אנושית.

לשתי הסביבות יש חשיבות שווה והן צריכות להיות מותאמות לילדים ולשרת את הצרכים האישיים שלהם.

הילד נולד ומתחיל ללמוד את הסביבה, המבוגר צריך להיות מודע ש״המוח הסופג״ בפעולה, הילד יוצר את האדם של המקום שהוא גדל בו.

הילדים צריכים ללמוד ממבוגר אותנטי שנהנה ללמוד, שמדבר בשפה גבוה ועשירה, שמח ואוהב את החיים.

המבוגר צריך לדאוג לקשר את הילד עם הסביבה, דרך ההדגמה, דרך שינוי והתאמת התרגילים ודרך התבוננות בתוצאות המפגש בין הסביבה לילד, להסיר כל מכשול מהסביבה ומעצמו.

הסביבה צריכה לתמוך בילד, בעצמאות וברצון שלו, לילד צריך להיות חופש בחירה ואחריות על הבחירה וכאן נמצא סוד הקסם בהתנהלות בסביבה המונטסורית.

מטרת הסביבה היא לתמוך בבניה העצמית של הילד, דרך האינטראקציה עם הסביבה הכבוד יחוכה, הסדר האנושי והמבני יספג בילד וכך הוא יוכל להעביר הלאה כבוד ואמפתיה לאחרים.

גמישות המאפשרת לילדים לחוות את החיים האמיתיים – אם יורד גשם, יוצאים החוצה, נהנים ממה שיש לחיים להציע.

העבודה בסביבה מסתמכת על החיים האמיתיים – בשביל הילד המציאות היא הדבר הכי מיוחד שיש.

כשאתם מגיעים לבחור כרטיסיות תחשבו על כל הדברים האלה, על תחומי העיניין שלהם, על השיחות שאתם מנהלים בטיולים, על מה מלהיב את הילדים שלכם ועל מה הם שואלים שאלות.

וכשאתם מקבלים את הכרטיסיות, תציגו אותן בצורה אסתטית, בחלל מסודר ומזמין, תנו לילד לגלות אותן, זה הבסיס לעצמאות.

מומלץ שיהיה עזר שבעזרתו תוכלי לחשוף בצורה הדרגתית, כל פעם ל3-4 ספרות.

למשל סט ספרות העץ 0-10 או 0-20.

לפני שאתם מתחילים את התרגול בכרטיסיות תרצו רוצים לוודא שהילדים יודעים את שמות כל האובייקטים המופיעים בתמונה. 

שיעור שלושת השלבים הוא דרך מצוינת ללמד אוצר מילים. 

את השיעור מעבירים כשרוצים ללמד שמות עצם ומושגים פשוטים כגון: שמות צבעים, שמות חיות, שמות מספרים, מושגים כמו הפכים, שמות עצם שונים ועוד

שיעור שלושת השלבים מוצג רק אחרי שלילד הייתה התנסות עם עצם מסויים ורק כאשר הגיע הזמן ללמד את הילד את השם של העצם או האביזר שהוא עובד איתו.

השפה תגיע אחרי התנסות חושית

לילדים צעירים מאוד – עדיף ששניים מהחפצים שמוצגים יהיו חפצים שהילד כבר מזהה בשם, ורק חפץ אחד חדש.

תלוי בילד, יתכן שתעבורו את כל 3 השלבים בשיעור אחד, או שתצטרכו לחזור על שתי החלקים הראשונים במהלך מספר ימים לפני שהילד יהיה מוכן להפגין שליטה בחלק השלישית. קחו בחשבון שבחלק השני רוב הלמידה מתרחשת, שימו את הדגש שלכם שם. 

חלק 1: הניחו 3 או 4 כרטיסי תמונה בלבד בסביבת עבודה נקייה נטולת הסחות דעת. געו בכרטיס הראשון ואמרו את שמו. תגידו, "זה כדור הארץ." כך המשיכו על כל הכרטיסים אשר על השולחן.

חלק 2: הרחקו את הידיים שלכם ואמרו, "הראה לי את כדור הארץ." אם הוא אינו יכול או מצביע על הכרטיס הלא נכון, פשוט השתמשו בידיכם כדי להצביע על הכרטיס הנכון וחזרו על חלק 1. המשכו לבקש מהילד "להראות לך" את התמונות האחרות. שמור על  עיניין על ידי בקשתם להעביר את הקלפים למיקומים שונים. לילדים שצריכים תנועה, השתמשו בשני שולחנות בצדדים שונים של החדר ובמקום לומר "הראה לי" אמרו "הביא אותי." אתם יכולים ללמד ילדים לשחק את משחק ה״הבא לי״ אחד עם השני. זו עבודה עצמאית נפלאה. תהנו עם זה! 

חלק 3: הצבעו על כרטיס ואמרו "מה זה?" אם הילד לא אומר את השם, תנו לו / לה רמז כמו הצליל הראשון של המילה. עשו כל מה שתוכלו כדי לעזור לילד להצליח! אם הוא עדיין לא יכול לתת שם לתמונה, חזורו לחלק 2. כשהילד מתחיל להיות בטוח באוצר המילים, עשו כיף על ידי ערבוב הקלפים לפני שתבקשו מהילד לקרוא אותם. הוספו אלמנט של מסתורין ומשחק על ידי בקשת הילד לעצום את עיניו בזמן שאתם או כמה ילדים אחרים מערבבים את הקלפים. 

**זכרו, עדיף שהילד ירגיש שהוא חכם מדי לעבודה מאשר שהעבודה חכמה מדי עבורו. 

הסט מתאים לגילאים שונים ומומלץ לחשוף אותו בשלב שהילד/ה שלכם מביעים עיניין באותיות.

אופן התרגול בסט משתנה, אפרט כאן כמה אפשרויות לתרגול.

הכרה ראשונית של צורת האות-

אותיות העץ הנפרדות מאפשרות חשיפה חושית והדרגתית.

כשמציגים את האותיות משתמשים בצליל העיצור שלהן, אפשר בנוסף לצרף את שמן מייד אלרי הצליל אה אה אלף /בה בה בית/ גה גה גימל…

בתור התחלה נפיק את העיצור הקולי של כל אות.

מתחילים באותיות ג.ד.ל.ת.ב.

מתחילים עם 2 אותיות ובהמשך כשיש זיכרון צילומי וזיכרון הגייתי, מוסיפים עוד אות..

בוחרים אות אחת, מניחים אותה לפנינו, בעזרת האצבע המורה עוברים על צורת האות ובאותו הזמן משמעים את העיצור אותו האות מפיקה.

למשל- בבבבב ביצה, גגגג גיטרה וכן הלאה.

לאחר מכן מבקשים מהילד/ה- איפה נמצאת בבב בית? אתה יכול להצביע על גגגג גימל? אתה יכול להראות לי? מניחה בגומחה חפץ שהילד אוהב ומבקשת ממנו להעביר את החפץ מאות אחת לשנייה, בזמן שאני משיימת את שמות האותיות(אני בעצם מפעילה את הילד מבלי לשאול שאלה ישירה- מה זה? איך קוראים לזה?)

אתה יכול להניח את גגג גימל מעל בבב בית?

כשאת רואה שהילד לא מתמהמה, מכיר ומזיז מייד את האותיות המדוברות ניתן לעבור לשלב הבא (לפני גיל 3 לא מומלץ לעבור לשלב הזה מאחר ושלב השליפה בהתפתחות השפה עדין לא התבסס)

בשלב השלישי- 

מצביעה על האות, תזכיר לי איך קוראים לאות הזו? ?  הילד מתמהמה?!- את מתחילה ״בבבב..״ ועוזרת לו.

כנראה שצריך לחזור על שלבים 1 ו 2. 

הילד משיב לך על השאלה? אפשר להמשיך לאותיות נוספות.

מכירים את צורת הספרה באופן חושי התואם לשלב ההתפתחותי בו הילד נמצא בגיל הזה.

בשלב הראשוני חושפים ל3-4 מספרים,  עוקבים עם האצבע ואומרים את שם הספרה.

בשלב השני לאחר שעברתם על כל הספרות אפשר לשחק משחק שמניחים בו חפץ קטן והילד מעביר לבקשתך את החפץ מספרה אחת לשנייה.

לאחר מכן שאת בטוחה שהילד מזהה את צורת הספרה ויודע את שמה אפשר לעבור לעיניין הכמותי.

אפשר להתחיל מ 3-4 ספרות ביחד עם גרגרי חומוס יבשים/פונפונים ולהניחם במגרעת מתחת לספרה.

יש עוד לא מעט תרגילים שאפשר להמשיך לעשות ככל שמתקדמים..

27 אותיות + סימני ניקוד * 5 מכל אות וניקוד.

סט המאפשר ״כתיבה״ כבר מגיל צעיר בו המשיכה לאותיות טבעית (בדרך כלל החל מגילאי 3-5 אפשר לראות נטייה טבעית לאותיות ומספרים באופן מובהק.

הן יוצגו בדרך כלל לאחר חשיפה ראשונית לאותיות והיכרות קודמת שנעשתה, בדרך כלל בעזרת ״אותיות חישה״.

הילד יכול להרכיב מילים ומשפטים ובעזרת הסט מתאפשרת כמות גדולה של תרגילים שניתן להציג.

האותיות הנעות עשויות עץ כשצידם העליון בצבע אדום (ניקוד בכחול).

כתוצאה מכך, הילד יכול לזהות את הצד ״הנכון״ של האות בעזרת בקרת טעות עצמית (אדום למעלה, צבע העץ הטבעי למטה).

מגיע בתוך כוורת עץ עם מכסה שמאפשר עבודה ונשיאה של העבודה ממקום למקום בחלל.

הגופנים עצמם מדוייקים ונוצרו במיוחד עבור האותיות והילדים הלומדים.

הסט קיים בכתיב ובדפוס.